חוסר המודעות ואיבוד השליטה

אני רוצה לשתף בחווית השימוש שלי ברשתות החברתיות ללא האפשרות לראות מי הביע תמיכה בצורה כלשהיא בפוסטים. אומנם לא הורדתי טוויטר ולא הצלחתי לפתוח את הקובץ על האינסטגרם, אבל כן הורדתי את ה"וי הכחול" בווטסאפ והורדתי את אופציית ה"ניראה לאחרונה", ואני חייבת לומר שלוקח זמן להתרגל. מרגישים פתאום שכל העולם מסנן אותי, שכולם הפסיקו את השימוש בווצאפ ורק אני היחידת סגולה שנותרתי.

אני אוהבת לראות שמסרים שאני רוצה להעביר נקראים על ידי האנשים שאליהם שלחתי ובלי אופציית הוי הכחול זה ממש מקשה על הצורך הזה.

במאמר מוסגר אני אגיד שזה כן העניק לי מן שקט כזה ובלי תחושה של רדיפה אחרי הודעות.

אני כן יכולה לנסות ולדמיין איך הייתי מרגישה אילו הייתי משתמשת במטריקה הזו על הפייסבוק. לייקים זה חשוב, לייקים עושים טוב. ובלי היכולת לראות אותם זה קצת היה מוציא את החשק לשתף ולפרסם דברים, כי בסופו של דבר בן אדם שמשתף דברים מעוניין לקבל פידבק אפילו אם זה רק סימון של לייק. זה מראה שאנשים הקדישו זמן וקראו או הסתכלו לפחות.

בקיצור, לתקופה קצרה זה נחמד הניתוק הזה מ"המרדף" התמידי אחרי ההודעות והלייקים.