טיול סולו ברומניה, 2023
- הדסה בלומרט
- Jan 24
- 7 min read
Updated: Jan 25
חודש מאי, 4 ימים מלאים.
כל האנשים שסובבים אותי יודעים שאני לא צריכה סיבה מיוחדת כדי לסגור טיסה, רק רגע קטן של מחשבה, כמה לחיצות עם העכבר והופס! אני על מטוס. אז גם הסיפור של רומניה התחיל כך.
הכל התחיל ביום גשום בחודש ינואר, עמדתי רטובה בתחנת אוטובוס מחכה לטרמפ שייקח אותי לאירוע. לבנתיים קפצה לי מודעה בפייסבוק שיש הנחה רק לכמה שעות בחברת WIZZAIR, וככה נסגרה לה טיסה נוספת איתם ב130 שח הלוך חזור. (בלי כבודה, תיק גב בלבד).
חשוב לומר שאני סופר מרוצה מהם. טסתי איתם מספר פעמים ותמיד הטיסה היתה מדוייקת להפליא. גם הטיסה לרומניה.
אז נחתתי בבוקרשט בשעה 23:00, לקחתי מונית (אובר) מהשדה למלון. ישר מקלחת ולישון. מחר יום ארוך.
היום הראשון:
ביום הזה תכננתי לחצות את העיר ולהקיף את כל המקומות החשובים בעיר. וכך היה.
אני תמיד אוהבת לקום מוקדם בטיולים כדי להספיק כמה שיותר בשעות האור, וככה מצאתי את עצמי בשעה 11 בבוקר כבר מתה מכאבי רגליים.
את היום התחלתי על הרחוב הראשי של בוקרשט- רחוב ויקטוריה. עברתי בסמטת המטריות המפורסמת, האתנאום הרומני, פארק צ'ישמיג'יו ששלושתם נמצאים במרחק קטן אחד מהשני וכולם נמצאים על רחוב ויקטוריה. (גם בית חב"ד נמצא באזור הזה, לא ממש על הרחוב הזה אבל 5 דקות הליכה משם)
רחוב ויקטוריה הוא גם רחוב עם המון מלונות יוקרה, בתי קפה, מסעדות, חנויות אופנה ומוזיאונים.
בסוף רחוב ויקטוריה מגיעים לכיכר ענקית שיש לה כ5 או 6 יציאות. אם ממשיכים בקו ישר מרחוב ויקטוריה (השם של הרחוב משתנה) עוברים בתוך שדרה נחמדה עם דשא ומקום לנוח, (לפעמים יש שם פוד טראקס ואפשר לעשות עצירה לנוח). אני נפלתי מסתבר על חודש של פסטיבל שיש בפארק הזה, היו המון כסאות, פופים, דוכני אוכל, עמדות שתיה, חנויות מזכרות, במה והופעות באמצע היום (סביב השעה 12:00). האמת היה ממש נחמד באמצע ההליכה לעשות עצירה של כשעה, לשתות משהו, לאכול משהו ואז להמשיך.
בסוף הפארק הזה מגיעים לשער הניצחון של בוקרשט. כמה תמונות והמשכתי לפארק נוסף שנמצא ממש מעבר לשער הניצחון.
הפארק נקרא "פארק הרסטראו". לפארק כבר הגעתי ממש ממש גמורה, אני אחרי 4-5 שעות הליכה ורק אמצע היום, ידעתי שיש לי עוד לא מעט להספיק היום ולא רציתי לעייף את עצמי יותר ממה שכבר הייתי, אז מצאתי עמדה להשכרת אופניים לפי שעה ממש בכניסה לפארק. (ממליצה ממש!! יצא לי בערך 20 שקל ל3 שעות). את הפארק עשיתי ברכיבה, היה כיף. באמת. גם נפלתי על יום עם מזג אוויר שלא מבייש את אירופה בחודש מאי. בקיצור פגז. בתוך הפארק יש את מוזיאון הכפר. מוזיאון קטן וחמוד, אם קצרים בזמן אז אפשר לדלג בעיני, אני העברתי שם כ40 דקות. המוזיאון מציג את התפתחות התרבות והבניה באירופה בכלל וברומניה בפרט. לא זוכרת את מחיר הכניסה למוזיאון אבל אני הייתי עם תעודת סטודנט ישראלית וקיבלתי הנחה של כמעט 80 אחוז, יצא ששילמתי פחות מ10 שקלים כניסה.
רכבתי גם מחוץ לפארק, פשוט להכיר את העיר.
בסביבות השעה 16:00 הרגשתי שמיציתי את הפארק ואת האזור והחלטתי לנסוע לשוק שנקרא "שוק אובור" שנמצא מרחק של כמה תחנות מטרו מהפארק. השוק הוא שוק מקומי לגמרי. יש שם דוכנים כמו פעם, האמת הרגשתי קצת במדינת עולם שלישית בתוך השוק. לצערי הגעתי ממש לפני הסגירה של השוק ולא חוויתי את השוק במלואו, אבל עדיין היתה חוויה נחמדה לפגוש קצת אותנטיות בתוך האקסטרים של מרכז העיר.
בשלב הזה כבר החושך החל לרדת ואני לא אוהבת להסתובב הרבה בחוץ בחושך כשאני לבד, אז התחלתי להתקדם לכיוון המלון שלי חזרה.
היום השני:
ביום הזה החלטתי לצאת מהעיר. הזמנתי רכב מראש, ועל הבוקר קמתי מוקדם והלכתי לאסוף את הרכב. השכרתי רכב מחברת KLASS WAGEN שמסתבר שיש עליהם הרבה ביקורות שליליות באינטרנט וקצת נבהלתי אחרי שהזמנתי, אבל למזלי היתה לי חוויה די נעימה וחיובית איתם בסופו של דבר.
חשוב- יש ברומניה עניין רציני עם הביטוחים, לא כל ביטוח מהארץ מכסה מבחינתם ורוב חברות ההשכרה דורשות לרכוש גם את הביטוח שלהם בנוסף למה שיש מהארץ. אני למזלי לא עשיתי ביטוח רכב מהארץ כי ידעתי את הפרט הזה מראש, ואז רכשתי רק את הביטוח שלהם וחסכתי לעצמי תשלום כפול.
כדי להגיע לעמדת ההשכרה נדרשתי להגיע לשדה התעופה, אז אוטובוס לשדה תעופה (כחצי שעה נסיעה) ומשם הגיעה הסעה מטעמם לאסוף אותי לעמדת ההשכרה. (גם בחזור יש שאטל מטעמם לשדה תעופה) חצי שעה של המתנה, הסברים, תשלום וכו, ויצאתי לדרך.
התחנה הראשונה ביום הזה היתה: "מכרות המלח סלניק פראחובה". נסיעה של קצת פחות משעתיים והגעתי. מדובר במכרה מלח מ-ט-ו-ר-ף! שימו לב קר שם מאוד כי זה נמצא מתחת לאדמה אז להצטייד בהתאם.
במכרה עצמו יש מגרש כדורגל, מגרש גולף, פסלים חצובים במלח, פינה היסטורית שמסבירה על המכרה, קיוסקים, עמדות קפה, מיצג בתשלום נוסף ועוד כמה דברים. ממש ממש ממליצה.
משם נסעתי לעיר סינאיה. כשעה וחצי נסיעה ממכרות המלח. העיר הכי יפה ברומניה בעיני. עיר ציורית שבנויה על צלע הר, יש בה אווירה אחרת. אווירה כיפית, סצנה מעניינת של בתי קפה. מה שכן, העיר מאוד תיירותית והמחירים בהתאם.
בקצה של סינאיה יש את טירת פלש, טירה מהממת! ענקית ומרשימה. מחוץ לטירה היו אנשים שהתלבשו כמו בימי הביניים וזה הפך את הביקור ליותר מעניין. גם פה הכרטיס סטודנט הישראלי שלי הקנה לי הנחה משמעותית בכניסה לטירה ושילמתי כ12 שח כניסה. בפנים בתכלס לא היה משהו מעניין יותר מידי אבל אם כבר הגעתי אז ברור שאכנס.
בסינאיה ישנם 2 רכבלים. אני עשיתי את אחד מהם אבל בשלב הזה של היום המזג אוויר כבר נעשה אפור ולצערי לא ראיתי את הנוף שאמור להיות מהפסגה שעולים אליה עם הרכבל. אז ויתרתי גם על הרכבל השני.
השעה כבר התחילה להיות מאוחרת ולא רציתי לנהוג בחושך במדינה שאני לא מכירה, וגם כמו שאמרתי המזג אוויר התחיל להיות אפרורי, אז ישבתי לאכול ברחוב הראשי של העיר ומשם נסעתי חזרה לכיוון בוקרשט כדי להחזיר את הרכב.
הדרך הזו היתה הדרך הכי יפה שהיתה לי, היה נורא קשה להתרכז בנסיעה מרוב יופי, שעת שקיעה כבר והיו שדות מטריפים עם צמחים ופרחים מדהימים.
בדרך לבוקרשט נתקלתי בחנות הסטוק האהובה עליי בעולם "JUMBO". (יש סניף נוסף בתוך בוקרשט שתכננתי להגיע אליו בכל מקרה אבל כבר עברתי ליד אחד אחר אז נכנסתי). יש שיגידו שאני בוחרת את היעדים שלי בעולם לפי המיקומים של הרשת הזאת. (זה הסניף הרביעי או חמישי שאני מבקרת בו).
וזהו, החזרתי את הרכב בשדה התעופה של בוקרשט וחזרתי למלון.
היום השלישי:
היום התלבטתי אם לקחת רכב שוב או רכבת כי תכלס יש לי רק מקום אחד לבקר בו. העיר "בראשוב" המהממת! בסוף החלטתי לקחת רכבת. נסיעה של שעתיים וקצת והגעתי. בהלוך היתה לי רכבת משנות ה70, ישנה בטירוף ורועשת, בחזור היתה לי רכבת משודרגת ממש (הרבה יותר טובה ממה שיש בארץ אפילו).
בראשוב עיר יפה ממש. לצערי היה יום גשום ממש אז לא היתה ראות טובה ולא היה כיף בכלל להסתובב בחוץ.
המרכז המעניין של בראשוב מעבר לתצפיות המהממות שיש מסביבה זה המדרחוב של העיר. מדרחוב מהמם עם חנויות מזכרות, מסעדות, בתי קפה ועוד. בסופו של המדרחוב יש מבנה עתיק מרשים מאוד. "הכנסיה השחורה"- כשמה כן היא, שחורה:). המבנה מרשים מאוד מבחוץ אבל בפנים אין יותר מידי מה לעשות, אבל כמו שהבנתם, אם כבר הגעתי-אני נכנסת. גם ככה היה גשם זלעפות בחוץ אז זה העביר לי את הזמן טוב.
כשקצת נרגע הגשם יצאתי הפעם מהרחוב בצד השני של הכנסיה (המקביל למדרחוב), רחוב יפה מאוד שבו גם נמצא בית הכנסת של בראשוב שהוא גם אחד הבתי כנסת הגדולים באירופה. מחוץ לבית כנסת היתה אנדרטה לזכר השואה. בהמשך לאותו רחוב נמצא גם הרחוב הצר ביותר בעולם (לא זוכרת במדוייק את הסיפור של הרחוב הזה, אבל אם אני לא טועה זה קשור לאנשי ההצלה, כיבוי אש או משהו כזה).
בשלב הזה הגשם כבר שוב התחזק והבנתי שאין לי באמת עוד מה לעשות במזג אוויר הזה, אז התיישבתי במסעדה במרכז הכיכר של המדרחוב לאכול ארוחת צהריים, ואז לקחתי רכבת חזרה לבוקרשט.
הגעתי לקראת הערב, הספקתי ללכת לבקר בבניין הפרלמנט (לא נכנסתי פנימה כי הגעתי מחוץ לשעות הביקור), אבל המבנה עצמו מרשים במיוחד גם מבחוץ.
המשכתי ללכת עם ברחוב והגעתי לכניסה לעיר העתיקה של בוקרשט. היה שם קניון גדול, נחל, מזרקות ועוד כמה דברים נחמדים. נכנסתי להסתובב בעיר העתיקה, ישבתי בבר שם, וחזרתי למלון.
היום הרביעי:
היום הזה נועד לכל הדברים בתוך בוקרשט שלא הספקתי עדיין (שזה לא הרבה בכלל)
פתחתי את היום בבייקרי ששמעתי על הקינוחים שלהם דברים טובים, אז החלטתי לנסות גם. לבייקרי קוראים: "FRENCH REVOLUTION", והם מוכרים מאפה שנקרא "אקלר" שזה מן פחזנית ארוכה כזאת עם כל מיני מילויים וציפויים. קניתי 2, אחד היה ממש טוב אחד היה בינוני מינוס, לא נורא, העיקר שניסיתי.
משם המשכתי לשופינג! הגעתי לקניון ענק(!!!!!) שנקרא: "PARK LAKE", עזבו את זה שהקניון עצמו ענק ומלא ברשתות בינלאומיות ורשתות מקומיות והכל זול, היה שם פריימארק 3-4 קומות. אז ביליתי בקניון הזה כמה שעות טובות.
לאחר מכן נסעתי לביקור בבית כנסת המקומי של בוקרשט (לא של חב"ד), הוא נמצא באזור קצת מפחיד של בוקרשט אבל לא רחוק בכלל ממרכז העיר ומהעיר העתיקה. כשהגעתי היה בדיוק סיור בתוך הבית כנסת אז הצטרפתי. היה נחמד סך הכל.
היום הזה הוא בעצם היום האחרון שלי בבוקרשט. הטיסה חזור אומנם ביום למחרת אבל ב5 בבוקר, אז החלטתי לא לקחת עוד לילה במלון כי יהיה לי פחות מחצי לילה לישון וחבל, העדפתי למלא את הזמן עד הטיסה ואז לנסוע לשדה. וזה מה שעשיתי.
לקראת הערב נסעתי לאתר מרחצאות מפורסם שנקרא "תרמה". למען האמת, שמעתי מרחצאות והתלבטתי אם ללכת לבד לשם. אמרתי לעצמי שבחורה לבד במתחם כזה גדול עלול להיות אולי קצת לא נעים, אבל לשמחתי זה ממש לא היה מפחיד וזה היה אחד הדברים הטובים שהיו לי בטיול. לא מתחרטת אפילו לא לרגע.
מתחם התרמה זה בעצם מתחם גדול של בריכות קרות וחמות, ספא, מסעדה, ג'קוזי, טיפולי ספא, סאונות, בריכות מלח, בריכות גופרית, פארק מים, ברים על המים וכו. בכניסה למתחם בוחרים את סוג הכרטיס שרוצים, אני בחרתי את הכרטיס המורחב שבעצם נותן לי כניסה לכל המתחמים. הכרטיס עלה פחות מ100 שח (כןכן. משהו כמו 80 שח). אחרי התשלום מקבלים צמיד אלקטרוני נגד מים כמובן שאיתו בעצם משלמים על כל מה שלא כלול בכרטיס כמו הברים על המים, המסעדה, חלק מטיפולי הספא וכו. וכשיוצאים מהמתחם משלמים את היתרה ששילמנו על הצמיד.
המתחם פתוח עד חצות הלילה, וזה היה מושלם כי עוד שעה וחצי כזה גמככה הייתי צריכה כבר להגיע לשדה.
ממש ממש ממליצה להגיע קצת לפני השקיעה למתחם, כי התאורה במתחם בשקיעה ובערב מתחלפת ויורדים הדמדומים, והמתחם הופך להיות באווירה אחרת לגמרי. אז מומלץ בעיני להגיע קצת לפני השקיעה, לראות את המקום באור יום ואז להיות שם עם הדמדומים ובערב.
חשוב לדעת- מתחם הטרמה נמצא כרבע שעה מהשדה אז ממש מומלץ לעשות כמוני (להגיע לפני הטיסה, או מיד אחרי הנחיתה).
וזהו, עליתי על האוטובוס האחרון שיוצא מהמתחם כרבע שעה לאחר סגירתו, האוטובוס עובר כמובן בשדה תעופה בצמוד, ושם ירדתי.
הגעתי לשדה כ4 שעות לפני הטיסה. הטיסה חזור היתה גם כן עם WIZZAIR ברבע ל5 לפנות בוקר. הכל היה מדוייק, נחתנו בארץ בדיוק בזמן, וכמובן כמו תמיד, איך שנחתתי התחלתי לתכנן את החופשה הבאה שלי :)
טיפים כלליים:
-תעודת סטודנט ישראלית מתקבלת ברומניה ומקנה המון הנחות. (בתנאי שהתעודה שלכם בינלאומית וכתוב בה באנגלית)
-אובר או בולט אפליקציות מוניות פופולריות ומומלצות ברומניה.
-לאנשים שאוהבים סיורים קבוצתיים- יש המון חברות ישראליות ורומניות שמוציאות סיורים למקומות שאני נסעתי ברכב וברכבת, שווה בדיקה.
Comments